כשהיינו קטנים,
היינו יושבים
על שפת המעיין.
ממציאים סיפורים.
על אבירים חזקים
ונסיכות יפיפיות.
על אותה שפה
התנשקנו לראשונה.
נרדמים אחד על השנייה, וחולמים.
חולמים על העתיד.
על הזמן שבו נהיה ביחד.
הזמן עבר,
ואתה הפרת את ההבטחה.
התחתנת עם מישהי אחרת.
כשמעתי שהייתה תאונה
ואתה לא שרדת אותה
בהלוויה, ידעתי שיבוא הזמן.
הוא הגיע ואני מוכנה.
בקבוק הכדורים בכיס המעיל,
מחכה שאני אפתח אותו.
אני אעשה הכל כדי
להרגיש את אותה הרגשה,
כבר עכשיו אני רועדת ומתרגשת
מהידיעה שאני אראה אותך שוב.
אני מוכנה,
בגוף ובנפש.
הבקבוק נותר ריק,
ולי נותר רק לחכות. |