מיצי מימי שמיצי ושפריצי,
החתולים האהובים של השכונה,
החליטו לעשות אמבוש על עכבר.
טמנו לו מלכודת עם חתיכת גבינה בסוף,
פיתו אותו עם ריח משכר ועדין
עד שלא הרגיש בבוא המוות האכזר.
הוא התקרב לפתיון כמו שוטה,
לא ידע, לא חשב, מה עתיד לקרות,
והמלכודת נסגרה לו על הגוף.
מתפתל, מיוגע הוא ניסה להימלט,
חיפש דרכים לברוח, אבל היה כלוא
בתוצאות עלובות של תרגיל שקוף.
מיצי ושפריצי כבר חילקו ביניהם את השלל,
חשבו מי יקבל רגל ומי יקבל מעי.
העכבר צייץ ציוצים של אימה.
בא דודו הכלב של השכונה פתע יש מאין,
התחיל לנבוח לכל עבר:
תגידו אתם נורמליים? למה מה קרה?
מימי ומיצי היו הראשונים שברחו,
שפריצי ושמיצי מזנקים אחריהם,
דודו התייחד בסמטה עם העכבר הגוסס.
נכון שבאת להציל אותי, דודו
מידיהם של הטורפים האכזריים והשורטים?
שאל העכבר כשכולו שמח ותוסס.
נראה לך יא מג'נון?!
אני נראה לך מלעון!
דודו הוציא סכין ומזלג והתחיל לאכול.
והמסקנה העגומה, ידידנו הקוראים,
היא שכל חבר לשעת צרה, שנראה כאילו בא לעזור,
תמיד יתגלה בסוף ככלב אכזר וסתם בוגד אחד גדול. |