היום איבדתי את סבא שלי.
רק ברגעים ששיגרת החיים שלך מופרעת ואתה חוטף מין "זפטה"
שמנערת אותך אתה עוצר לרגע ולוקח את הזמן להסתכל על דברים
מהצד.
אנחנו עסוקים בשיגרת חיינו, בדברים כ"כ קטנים לפעמים שבעיניינו
נראים כהרים : אם זה מבחן קטן או משהו שאנחנו רוצים לקנות.
אם היינו עוצרים לרגע לראות את התמונה בכללותה אז אולי היינו
מתייחסים לדברים בפרופורציה הראויה להם.
לא כל מבחן הוא הרה-גרול ולא כל שטות היא הר גבוה, לפעמים מרוב
שטויות אנחנו לא רואים את העיקר.
אם זה את עצמנו...ואם זה את הסובבים לנו
ניחנו בטבע אנושי עם דפקט מובנה : אנחנו לומדים להעריך דברים
רק כשהם אינם, כי כשהם ישנם הם די מובנים מאליהם.

היום איבדתי את סבא שלי.
אני חושב שזה המשפט שמציין יותר מכל.
אני יודע שזה לא משפט משמח במיוחד או משפט שירומם את מצב הרוח
(מה שאני בדרך כלל אוהב לעשות) אבל אניחושב שזה המשפט המתאים
לתאר את מה שאני מרגיש עכשיו.
הפסד.....
אובדן...
בואו נעצור, אפילו רק לרגע, נסתכל מסביב ונראה את האנשים
החשובים לנו שמקיפים אותנו, נסתכל לעצמו פנימה...ונתחיל להשקיע
יותר בדברים שחשובים באמת.
לא, לא נזנח גם את הדברים הקטנים שעושים לנו כיף - אלא נשקיע
יותר בדברים הגדולים...החשובים שממלאים את חיינו, ואתם הדברים
שהם כל-כך מובנים וברורים לנו.

מוקדש לסבא שלי - דב