הזמן עושה את שלו
התקווה שהיא תבוא מתפוגגת
ואני נשאר באשליות שאין לי משהי אחרת.
במקום ללכת להמשיך במסע
אני תקוע עם אותה אהובה.
היא לא מבינה שאני משתגע אחריה
וכל היום רק חושב עליה.
אני מרגיש כבר את החוסר סבלנות הפוקעת מתוכי
ואת האהבה שלי עליה אשר תמיד תהיה איתי.
אבל היא עדיין לא הבינה שאני אוהב אותה
ואני ממש מאבד שליטה והכל בגלל האהבה הקשה
די נמאס. אף אחד לא מבין אותי, אני נרקב מבפנים
אולי תבוא מישהי ותשנה לי את החיים
אבל עדיין זה לא יהיה אותו הדבר
כמו שהיום זה לא יהיה מחר
כי אהבה שלי אליה חזקה
אבל כבר היא לא מבינה
שפתאום יש משהי שדוחקת אותי לפינה
ואני מנסה להשלים עם העובדה
שאאולי אהבה זו צרה צרורה
אז אולי נחליט מה יקרה בינינו בפגישה הקרובה
ואני מקווה שאני אמצא אהבה.

תמיד את תשאירי בשבילי מס' 1 אבל שתדעי שאהבה                
 
כמו שלי לא תקבלי מאף אחד אחר

שלך אהובך הנצחי