הים הצפוני / להיות נאהבת בסיני |
לעמוד על קצה ההר
אני מותחת את ידיי ומצמידה את אצבעותיי כמו לב.
עיני מתבוננת דרך הלב הזה אל השמיים המצריים
רואה אהבה נוזלת בין אצבעותיי
שוטפת את ידיי ופניי.
אוי, אהבה, טוב שחזרת
תראי כמה אור יש בחיי.
הלב שלי מצמיח פלומה עדינה של רגש
במין פוטוסינטזה של אהבה
כמו דשא רך וחורפי במדבר.
כאילו כל הבכי חילחל אליו.
להיות שוב נאהבת בסיני
נאהבת על ידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|