כשאתה עומד למות,כך אומרים,חולפים חייך לנגד עיניך, כמו סרט.
אז הוא ,כנראה , עמד למות כי לא הייתה סיבה אחרת מדוע דווקא
עכשיו הוא ראה בעיני רוחו תמונות מגן הילדים.                
          כבר שם התחיל אצלו  עניין הניקיון .הוא היה  היחיד
שלקח את הגננת ברצינות כאשר נזפה בילדים, כשהשאירו  לכלוך
בפינת המשחקים.          
"אף אחד לא ינקה אחריכם ",נהגה לומר.
והוא, בצייתנות, חזר וניקה .כאשר סיים,נהנה לקבל את
מחמאותיה.
"תראו ,ילדים, איך דוני ניקה יפה.כך צריך לעשות כאשר מסיימים
לשחק."
והילדים, בחוש  האבחנה  החד שלהם,גילו כי יותר משהוא נהנה
ללכלך, כמותם, הוא נהנה לנקות. וילדים, כמו ילדים, מיהרו לנצל
את התגלית לטובתם וכך הוא מצא עצמו,כבר בגן הילדים,מנקה את
הלכלוך שהשאירו   אחרים.

כאשר בגר,גילה כי תכונה זו,שהגננת כה אהבה אצלו,לא סייעה לו
ביחסיו  עם בנות המין השני.היא הצליחה לחסל כל מערכת יחסים
שניסה לפתח עם צעירות.אחרי הכל,מי אוהבת לשמוע מבן זוגה, כבר
בפגישה הראשונה,כי עליה להקפיד יותר בענייני היגיינה   או
לבוש, בעיקר אחרי שבילתה שעות לפני המראה?
גם במעונות הסטודנטים, לא הפכה  אותו תכונה זו   למקובל
.בתחילה,היו שותפיו לדירה מרוצים מ"חולה הניקיון" שהצטרף
אליהם.אלא, שכעבור זמן החליטו, כי עדיף להם שיעשו  מלאכה זו
לבד ובלבד שיחסכו מעצמם את טרוניותיו  העוקצניות ועד מהרה מצא
עצמו נאלץ לשכור  דירה משלו. שכן, המוניטין שיצאו לו ,כטרחן
כפייתי חסר פשרות,הרתיעו אחרים מלחלוק עמו את דירותיהם.
למגורים בגפו היו יתרונות כמובן.הוא לא  נאלץ לסבול  אי סדר
וחוסר ניקיון שהותירו   אחרים.לא היה מי שילגלג עליו בשל
נטייתו  זו ויכול היה לנהל את חייו כרצונו. אמנם בבדידות ,אך
כמו שאהב. אבל, לנוחיות זו היה מחיר.הוא היה צריך לשאת בעצמו
במלוא הוצאות אחזקת  הדירה,שעם  כל היותה צנועה, עלו  על הקצבה
החודשית ששלחו לו הוריו.
וכך,מצא עצמו בוקר אחד מכתת רגליו  לבנין התאחדות
הסטודנטים,ומשוטט בין המשרדים  שהפעילו במקום חברות וגופים
שונים בניסיון לגייס לשורותיהם כוח אדם איכותי . הוא מילא את
השאלונים המפורטים שניתנו לו, ציין את פרטיו  האישיים,העדפותיו
התעסוקתיות והשכר שהוא מבקש.לשאלה,שחזרה על עצמה בכל
השאלונים,מהי ,לדעתו, התכונה הבולטת שלו,השיב,כמובן:  הקפדה על
סדר וניקיון .

ואז גילה,כי לתכונה הכפייתית שלו  יש,בכל זאת, ביקוש.מכתב קצר
ומנומס הזמין אותו להגיע לראיון עבודה לתפקיד בו יוכל,כך נאמר
במכתב,  לנצל את כישוריו ותכונותיו,להתפתח ולתרום   בתחומים
חשובים לביטחון הלאומי .בראיון הראשון לא נאמר דבר במפורש.הוא
עבר שורת מבדקים שמטרתם לא הייתה נהירה  לו עד תום. לפי
הצורך,אמרו לו ,נהיה  אתך בקשר. חלפו מספר שבועות והם התקשרו.
הפעם, היו הדברים תכליתיים יותר.
על פי כישוריך ,הם אמרו לו ,אנו מייעדים אותך לאגף המבצעי
.ודרך אגב, אם עוד לא הבנת לבד, "אנחנו" זו סוכנות הביון
המרכזית,או בקיצור  סי.איי.אי. אתה עדיין מעונין להמשיך בתהליך
הגיוס?                                                      
                                           כמובן שהוא היה
מעונין .הייתה לו דירה להחזיק,הוצאות נוספות ואף לא הצעת עבודה
אחרת.התהליך היה ממושך אך לבסוף סיים אותו בהצלחה.
אנו נמתין עד אשר תשלים את לימודיך,הם אמרו לו,זה חשוב גם
לנו. נשמור על קשר.
בינתיים, הופקדה בחשבון הבנק שלו מלגה חודשית נאה שהפכה את
חייו לקלים בהרבה.כשסיים את לימודיו,בהצטיינות יש לומר, נשלח
למכללה של הסוכנות להתחיל את תהליך ההכשרה. ביום הראשון לשהותו
במקום,הם קובצו יחד מספר חניכים והמדריך הודיע להם,על הצבתם
למחלקת הניקיון. נוכח התמיהה על פניהם הוא גיחך ואמר: זה לא
הניקיון שאתם חושבים.                                        
                                                           
   הוא בלט כבר למן ההתחלה. פעמים הרבה  שמעו חבריו  לקבוצה
את המדריכים  חוזרים על הדברים ששמע  הוא מהגננת שלו :" תראו
איך דוני ניקה יפה".הוריו שמחו על  שהצליח להתקבל לעבודה מיד
עם סיום לימודיו.הוא לא יכול היה ,כמובן,לפרט אבל אמר  להם כי
הוא עוסק  בתחום הניקיון.
אני יודעת שזה תמיד היה חשוב לך,אמרה לו אמו,אבל לא חשבתי
שתהפוך את זה למקצוע.
וזה באמת מקצוע.לומדים אותו.מתרגלים אותו.לא מפסיקים להתאמן
בו ,חיים ונושמים אותו והכל כדי להגיע לרמה  שתהפוך את העוסק
בו למבצעי .כי איש הניקיון חשוב לפעולת החיסול לא פחות
מהיורה.
חיסול מטרה  לא  דומה למה שרואים   בסרטים. לא חיסול מטווח
קרוב.היורה,הממתין למטרתו,בסמטה חשוכה או באפלולית חדר
מדרגות,מתוח מאד.לא משנה כמה פעמים עשה זאת בעבר, האדרנלין
בדמו עדיין דוהר ,דופק לבו מואץ וכפות ידיו לחות מזיעה.הוא
מרוכז כולו במשימת החיסול.הוא אינו  יכול לתת לבו לפרטים
הקטנים. עליו להתרכז בחיסול ,ורק בו. בשביל הפרטים הקטנים יש
את איש הניקיון.מיד לאחר חיסול המטרה מסתלק היורה בנתיב המילוט
שהוכן לו . אז מגיע איש הניקיון.כוחו באבחנה מהירה  בפרטים
הקטנים.הוא ירים מהקרקע  את תרמילי הכדורים ,בדל סגריה ,פתק או
כל פריט אחר ששמט היורה  בזירת הרצח ויכול להוביל  אל המחסל.
לפעמים, לפי הצורך, ישתול במקום פריטים שונים , כדי להטעות את
החוקרים ולהובילם למחוזות  חקירה אחרים.
הוא סיים את ההכשרה ראשון בקבוצתו."דוני מנקה יפה" הייתה
המחמאה הטובה ביותר שיכלו לתת לו  מפקדיו  והוא  הפך למבצעי.

הפעולה הראשונה הגיעה מוקדם משחשב.הוא לא ידע מי המטרה ומדוע
נדרש חיסולה.המידע הזה ניתן על בסיס הצורך לדעת והוא לא היה
צריך לדעת.הוא היה  צריך לנקות.יומיים טייל להנאתו בסמטאות
הציוריות של  פירנצה.ביקר בשוק,שוטט לאורך נהר הארנו החוצה את
העיר,התפעל מ"דוד"  והתבטל בבתי - קפה עד אשר קיבל את ההודעה
בדבר המקום ושעת הביצוע.

בית הדירות הישן  והדהוי היה חשוך ברובו כאשר נכנס אליו.זו
הייתה  שעת לילה מאוחרת ולא הייתה במקום תנועה. הוא העיף  מבט
בצבע המתקלף מהקירות ,זקר את צווארון המעיל וטיפס בגרם המדרגות
המתעקל  אל הקומה השלישית.המסדרון הארוך והמוזנח היה שומם.רק
מנורה אחת   דלקה  והטילה אור צהוב וחיוור  על הקירות שהטחב
אחז בהם. הוא הוציא  מכיסו ממחטה,עטף את  הנורה עם קורי העכביש
שעליה והבריג אותה מעט.את העלטה שהשתררה דחקו מעט  כמה קרני
אור  של פנס רחוב , שחדרו מבעד לחלון צדדי שזגוגיתו נופצה.
הוא התמקם בקצה המסדרון, מאחורי כמה רהיטים ישנים שהושלכו  לשם
מאחת הדירות. עכשיו,נותר  לו רק להמתין. הדקות חולפות לאט
במצבים כאלה אבל אסור להניח לשעמום להשתלט. יש  לשמור על
ערנות מרבית. צריך לבחון כל רחש, לעקוב אחר כל תנועה.הוא שמע
את אחת המדרגות חורקת ונדרך. דמות כהה חמקה לעבר דלת חדר המטרה
ונצמדה לקיר שלידה. הדמות  שלפה אקדח שמשתיק הקול המחובר
אליו הגדיל  את ממדיו. כעבור רגע כבר חמקה לתוך החדר. זה היה
מהיר. כשהדמות נעלמה  במורד המדרגות הוא הגיח ממקומו , נכנס
לחדר וסגר את הדלת מאחוריו. המטרה הייתה מוטלת לרגליו על השטיח
הישן בתנוחה  מגוחכת . האקדח שהספיקה לשלוף ,לפני שנוקבה, היה
מוטל לצידה.הוא בחן את סביבתו במהירות.חוסר הסדר לא הצריך
טיפול.הוא הרים מהרצפה שלושה תרמילים והוסיף להם חפיסת גפרורים
ששמט היורה.הוא חש כי שכח דבר מה  והעיף שוב מבט סביבו. הכל
נראה נקי, הוא ציין לעצמו, הגיע הזמן להסתלק. לפני שהגיע לדלת
שמע את הירייה ולאחריה חש בכאב עז המפלח את קרביו.הוא לפת את
בטנו והסתובב לאחור ,על פניו ארשת הפתעה מהולה בכאב .המטרה
החזיקה עדיין באקדח  העשן לעוד רגע קט נוסף ואז שמטה אותו
לצידה . עכשיו נזכר כי  שכח את הכלל הראשון בעבודת הניקיון :
לוודא  שהמטרה מחוסלת .רגליו בגדו בו  והוא קרס לצד הגופה,  חש
את חלל בטנו מתמלא במהירות בדם.הכדור פגע כנראה בעורק
ראשי.פגיעת בטן היא הגרועה ביותר, זאת ידע.  פגיעה בראש או בלב
גורמת למוות מידי.פגיעת בטן מביאה לתוצאה זהה, אבל לאט
ובייסורים. הכרתו החלה מתערפלת והחדר החל סובב עליו. הוא הידק
את  לפיתת ידיו על פתח יציאת הקליע מבטנו ולחץ בחוזקה . קילוח
דם חם שטף במעלה גרונו  ופרץ מפיו  והוא ידע שהוא גמור.הם
מחכים לו ,ואם לא יגיע ישלחו מישהו לבדוק.אבל זה יהיה מאוחר
מדי ,כי הוא מאבד הרבה דם  ובמהירות.להפתעתו,הכאב הציק פחות
ופחות ופינה את מקומו לגלי קור. הוא חש שהוא שוקע.חוסר התחושה
החל לזחול במעלה רגליו .הוא  ניסה  להלחם   בתחושת השיתוק, אך
לא מצא את הכוח.   משום מה  נזכר בגננת המחמיאה לו :"תראו  איך
דוני ניקה יפה".לא הפעם,היה נדמה לו שהשיב לה,לא הפעם.הוא חש
בזוג ידיים  שהפכו  אותו על גבו ומיששו את גופו
במהירות,מרוקנות את כיסיו מכל חפץ מזהה.הלמות פעימות לבו,שהלכו
ופחתו,   הכו  כקורנס ברקותיו .  הוא  הצליח  לפקוח מעט את
עיניו.הפנים  שרכנו  מעליו  היו מעורפלות,התקרבו והתרחקו
לסירוגין אבל עדיין ברורות  כדי זיהוי.הוא חש את  עפעפיו כבדים
כעופרת והניח להן  לצנוח.
הוא ? ,חשב לעצמו, דווקא אותו שלחו בשבילי ?!  הוא היה הגרוע
שבקבוצה . כמה פעמים הרי עמד בפני הדחה מהקורס. הוא ויתר
והניח לעצמו  להמשיך  ולשקוע.עמוק יותר ויותר,  כמו צוללן
שנתקף שכרון מעמקים .תחושת השלמה עם מה שאינו יכול לו ,גברה
עליו.  צבעים בהירים ועזים מאד  התחלפו  במהירות  לנגד עיניו.
.גלי הקור הגיעו בתדירות גבוהה יותר.הוא כבר כמעט ולא חש
בכאב,רק תחושת  השיתוק שכמעט והשתלטה   על כולו.לא כך הוא חשב
שזה ייגמר.  מחשבה אחת עוד   הספיקה  לחלוף מבעד  להכרתו
המעורפלת,לפני  שזו חצתה את    הקו המפריד לעבר האין- חזור.הם
יזכרו אותו,אם בכלל, כאיש הניקיון , שבמקום  לעשות את תפקידו
ולנקות  , היה צריך לנקות אחריו.