רוח הלילה קוראת לי לצאת
אל מעבר לאופק
מלטפת את פניי
אט לוחשת באוזניי

רוח הלילה קוראת לי לנדוד
אל מחוזות דמיוני
מערפלת את חושיי
ומושכת בידיי

עוטף את גופי בבגדי המסע
ויוצא אל החושך הלח הקריר
מעיף עוד מבט בשכונת נעוריי
ומשאיר מאחורי את אורות העיר

ירח צהוב מוביל את דרכי
נצנוף כוכבים הם בני ליוויתי
השביל מתפתל, קצהו נסתר
רשרוש צעדיי נטמע בעבר

רוח הלילה קוראת לי לצאת
לרחף מעל הרים
מפזרת את פחדיי
מניסה חששותיי

רוח הלילה קוראת לי לצלול
אל הים שבראשי
מעירה זכרונותיי
מקיצה חלומותיי