אוויר לוהט של תחילת הקיץ
זורם לאט דומם
יושב על החוף, סגור בתוכי
ורק הלב פועם
ידיי אוחזות, עיניי מביטות
בדמותך שבתמונה
דמעות מלוחות זולגות נוצצות
באור הלבנה

גלים מתנפצים אל חוף הנצח
השחר מתעורר
שרידיו של ירח מתמוססים
הלילה מתפורר
ידיי רועדות, עיניי נסגרות
שוב דמותך לאט עולה
שפתיים לוחשות רוחות מלטפות
נושאות עמן תפילה

כי את היית כתף
כשבכיתי בלילות
ואת היית מצפן
שהוביל במנהרות

ואת היית הלב
שגילה לי רגשות
ואת נשארת כאב
שנוטף עם הדמעות.