|
בחייך את לי דרך
יפה עדינה ענוגה
גדולה ועצומה
כמו סכין קצבים
בחריטתה על הבשר
את מבהיקה.
בחיבוקך את לי תכלת
שמיים של משחקי ילדים
מחייכת עד הסוף
מלטפת את האגו
כמו מנגינה עתיקה
בזמזומיה.
ביופייך את לי קסם
צבעים רכות שירה
נעימות שכזו
מתפתלת ונרגעת
כמו פרח בשיא פריחתו
מתוקה.
במלותייך את לי רגש
עשרות אלפי פעימות
סיפורים שכאלה
מרבדים ירוקים
כמו שדות ביתך
מאושרים.
במותך את לי כוח
עגומה ושבויה בי
את נותנת לי מילים
סיפורי חיים נשזרים
ואני רוצה שתהיי לי
כל מה שהיית בחייך.
חברה. |
|
|
אם אבא שלי יוצא
למרפסת ונובח על
אנשים, וכשהוא
יוצא לסיבוב הוא
משתין על עמודי
חשמל, ולפעמים
יוצא לו הדבר
האדום הזה בין
הרגליים והוא
מתחכך ברגליים
של אנשים אחרים,
זה אומר שהוא
כלב?
שמוליק הקיפוד
המבולבל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.