אני לא מוכן להשתכנע. את מנסה להסביר לי שעות שזה לא כדאי ואני
פשוט לא מקשיב. תמיד מתעלם ממך ובוהה בחלל. את מוכנה לעשות
הכל, כך את אומרת. מעכשיו והלאה הכל יהיה בסדר ואם לא, אז
לפחות קצת יותר טוב. ואולי קצת זה מספיק ?
אני חושב שלא. היית נותנת הכל בשביל שאני אחשוב שכן, או זה
לפחות מה שאמרת.
בסוף אני מוכן להתפשר, לוקח צעד אחורה. סוגר את החלון, ונועל
את הכפכפים. הולכים ביחד במסדרונות ועולים במדרגות העץ אל
הקומה הבאה. אני משתהה, ושוב מתקרב אל החלון, מוריד את הכפכפים
ומתיישב על שפתו. 288 מטר בפעם הקודמת, ועכשיו 291. נראה לי די
דומה מפה. את נכנסת אל החדר ומופתעת לראות אותי יושב פה, אבל
אני לא מוכן להשתכנע. |
