אחרי שרבנו וטרקתי בפניך את הדלת
אני לא אוהב אותך פחות
אחרי שהלכתי ולא באת אחרי
אני לא אוהב אותך פחות
אחרי שחיפשתי חיבוק, ונשארתי לבד
אני לא אוהב אותך פחות
אחרי שלא דיברנו כל השנים
אני לא אוהב אותך פחות
אחרי שהייתי עם אחרת, אחרי שהתאהבתי
אני לא אוהב אותך פחות
אחרי שהמשכתי והשארתי זכרון מאחור
אני לא אוהב אותך פחות
אני אוהב אותך יותר, עם כל יום שעובר
עם זיכרונות שעטופים בצמר גפן מקושקש
את נצבעת לבן ומעופפת בזיכרונותיי
בין נשיקה ללחישה, הפכת את אהבתי להשראה
אני לא אוהב אותך פחות, אבל כבר לא אוהב אותך יותר
הפכת לזיכרון, שום דבר לא יותר. |