הסתכלתי עלייך ושתקתי, שתקת בחזרה, הסתכלת לי עמוק בעיניים
וחשבת  עליה. וידעתי, ואהבתי את המחשבה, גם אני חשבתי עליה.
שנינו חלמנו איך אנחנו מחדירים לה. חלמת שאתה חודר לתוכה עם
חלקים ממך, עם חלקים שאתה כל כך אוהב בעצמך. וגם אני חלמתי איך
אני חודרת אליה עם חלקים שאני אוהבת, מהאמבטיה שלי: עם הסכין
גילוח, מקלפת לה את הנרתיק, מפוררת לה את הרחם, כדי שהיא לא
תוכל להכיל את הנוזלים שלו, הם סתם יתבזבזו בתוך הגוף החלול
שלה, והראש החלול שלה.

הוא מסתכל בעיניים החומות שלי וחושב על העיניים הרכות שלה,
עיני העגל שלה, הכחולות. והיא יפה, מאוד יפה, היא מהממת. אבל
אין בה כלום, והוא יודע אבל עדיין חושב עליה כשהוא שוקע לי
בעיניים.

העדשה מתרחקת ומתקרבת אליו והוא אוחז את המספריים בידיים
הרועדות והכחולות שלו.
הוא מרגיש שהפעם הוא בפנים, לנצח, הוא יהיה שם ולא ייצא אף
פעם! אני מחכה לו כבר כמה שנים, ידעתי שהוא יצטרף אלי בסוף:
הוא הוציא לה את העיניים הרכות  וריקות שלה עם האצבעות.

אחרי שאני פוררתי לה את הרחם, עכשיו שנינו מאחורי ברזלים.

כמה חודשים אחרי, הוא מסתכל לי בעיניים, כדי לראות אותי, ביד
אחת הוא אוחז את המזרון ואת היד השניה שלו הוא שם על הלב שלי.
הוא אומר לי שהוא שונא חלולים והוא מאוד רוצה למלא אותי, אני
לא יודעת איך להגיב לזה, אז אני צוחקת וצוחקת והוא בוכה ובוכה.
הוא התכוון לזה ואני צחקתי, אז הוא לקח סיכת ביטחון והתחיל
לחורר את עצמו ויצא לו המון דם, דם כחול.

אני חושבת שהוא נסיך והוא אהב אותה כי היו לה עיניים כחולות,
והוא אהב כחול כי כחול זה חלק ממנו, והוא אהב חלקים ממנו, והוא
אהב לאהוב חלקים ממנו.

ראיתי איך הוא גוסס לי מול העיניים.
הידיים שלו היו כחולות, מהעיניים שלה, מהדם שלו.
אחרי כמה דקות של שעמום ובדידות החלטתי גם לנקב את עצמי.
הפשטתי את הגוף הריק שלו והתפשטתי גם כן.
וחוררתי את עצמי בכל מקום ושרטתי וירד לי המון דם : גם שלי היה
כחול ואז הוא נעשה אדום, אדום חזק, כמעט שחור.
היינו יחד, התערבבנו.

שחור וכחול ,שלוליות על רצפת כלא אפורה.

כשנפגשנו בחלום השני, חיפשנו אותה, אבל לא מצאנו כי אין שם
גוף.
אין שם מראות, או צורת פנים: אין שום דבר מוחשי: לא שיער, לא
פנים, לא גוף, לא עיניים או ידיים. אתה רק נפש מרחפת. ככל
שהנפש שלך מלאה יותר, יש לך יותר נוכחות. מרגישים שאתה בסביבה.
בגלל זה לא מצאנו אותה, אי אפשר היה בכלל להרגיש אותה: חבל,
היא הייתה כל כך יפה. אנחנו התחברנו וכשעלינו נשארנו מחוברים.
הייתה לנו עוצמת ריגוש סביבתית הכי גבוהה ביחד. ריחפנו לשערי
האלה הגדולה והיא פתחה את שעריה וכשהיא הסתכלה בתמונות שלנו,
בתיק האישי מהחלום הקודם היא אמרה שהוא גבוה ויפה, יותר מידי
יפה, ויכול להיות שהוא לא צריך להיות פה.

היא עשתה ניסוי: היא הפרידה אותנו לתקופה מסוימת  ומאז הוא לא
חזר.
הוא נשאר במימד אחר, אבל לא בשלי.
אני נמצאת קרוב מאוד. ממש ליד האלה הגדולה, ואנחנו מתעלסות רוב
הזמן. אני מרגישה אותו לפעמים מדגדג אותי ואני מאוד מקווה שהוא
במימד השני של היפים והפחות אלוהיים ולא במימד הריק שלה. ואם
הם באותו מימד, אז גם אני רוצה: את המימד החלול, להיות קרובה
אליו, לפרפר שלו, לריקנות שלה . רק כדי להרגיש כמה שאני לא
היא!