זה לא פייר, זה כל כך לא פייר
אבל הם, הם לא מבינים
בי, הם לא מתחשבים
מה הם בכלל יודעים?
כלום, פשוט כלום
הם יודעים רק את מה שהם רואים מבחוץ
אבל על האמת, הם לא יודעים דבר
שום דבר
נמאס לי, אני מרגישה כלואה
רוצה לברוח, להשתחרר
יודעת שמחר בבוקר, הכל כבר יהיה שונה
מכל זה אשכח, אתחיל מחדש
אבל עכשיו, עכשיו זה כל כך מציק, כל כך כואב
ועוד אני לא אשמה, אז למה דווקא אני צריכה להיענש?
כבר לא מנסה להסביר
על זה וויתרתי כבר מזמן
כי הם, הם לא יודעים להקשיב
לפחות לא לי,
אני יודעת, כשאני מנסה להצטדק אני מתפרצת, צועקת
אך אין זה אומר שאני לא צודקת
לא עשיתי דבר רע
למה אתם לא מבינים אותי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.