זה הגשם שמפריע.
אני עומדת וקמה מטיילת ושבה.
נדודי שינה.
אין כלום בטלביזיה ואף אחד לא ער.
ועברתי על כל התמונות ואין אתר מעניין.
נדודי שינה של 2:45.
מחר שוב יהיה בוקר.
ושוב אני יהיה בתהליך של חצי חלום.
חצי שינה , חצי ישנה.
נדודי שינה.
מפריעים לי, מקימים אותי לעולם מת. זמנית.
שכולם יתעוררו לחיים אני יהיה עמוקה בשמיכות.
מתחמקת מקרנות השמש המעיקות.
משקיטה את כולם שיתנו לי לישון.
אחרי הכול עברו רק שעתיים ויבש לי בגרון.
נדודי שינה של שעון ביולוגי הפוך, של לילה דומם ואדם שפוך.
מחפשת את הלילה שמזמן התחלף עם הגברת בשמלה הצהובה.
מוריד ממני את שמיכת הכוכבים הכחולה.
רק הוא והכוכבים עוד מחכים.
כי לי ולהם מצפה עוד לילה של ייסורים.
אבל אנחנו אף פעם לא בודדים; אני תלושה ומרוטת עצבים,
הלילה מלגלג עם הכוכבים,
והירח, הוא מחייך בהבנה.
עוד לילה של נדודי שינה..