זה הזמן שלנו
אני אומרת לך,
הזמן שלנו..

-אז למה את עצובה?

אני לא עצובה
אני חושבת.

-את יודעת שאת לא יפה כשאת לא מחייכת.

אני מחייכת מבפנים

-למה?

למה מבפנים?

-למה את מחייכת?

אני מחייכת כי אין לך מושג עד כמה אני מאושרת.

-ועל מה את חושבת?

אני מהורהרת כי אני לא מבינה איך דווקא אני.

-ולמה את עצובה?

אני עצובה כי אני מפחדת.

-מפחדת מהעצב או מהפחד?

מפחדת מהאושר, מפחדת מהזמן.
כשהייתי קטנה הייתי מפחדת מהים.

-מהים?

כן, כי תמיד לימדו אותי שדברים טובים באים בכמויות קטנות.
ואז אתה הגעת.
והיום אני אפילו הולכת אליו לבד.

-אל מי?

אל הים.

-את כבר לא מפחדת יותר?

זה לא שהפחד נעלם, פשוט למדתי לקבל אותו
אתה חושב שגם עם האושר זה יקרה?

-לא אם תעמדי ותספרי את הדקות.

אבל אף אחד לא לימד אותי להתמודד עם זה אחרת.

-זה פשוט,
תני לי את היד...