כתבתי לך אז מכתב
ביד כרותה כי עקרת אותה.
לא היה לי קל לכתוב
אבל כתבתי
כמה אוהבת אותך.
וקראת וצחקת לי
איתה
אפילו שלא אהבת אותה.

סכין שגילפתי לך
נעצת עמוק בליבי
לקחת הכל וזקרת
לא הייתי מי שאני.
התחזיתי כי רציתי אותך.

כבר לא  בלבי
הוצאתי אותך משם
אבל הפצע פתוח
עוד ישנו, עוד נוזזל משם דם.

הרתעת אותי
מפחדת לנסות
לחצות עוד עולם
כמו אז,
שהשטחת אותי לרצפה
לקול צחוקם.

שונאת אותך
כמו שלא שנאתי מעולם