בשביל לכלות נר, צריך להשיג אחד.
יש כל מיני דרכי להשיג נרות: אפשר לקנות אחד, זה הכי קל. בשביל
לקנות נר, צריך כסף.
או שאפשר לגנוב נר, בשביל זה צריך חוצפה ואומץ.
אפשר גם לבשק מאיזה חבר טוב, בשביל זה לא צריך כלום.
עוד דרך להשיג נר, היא להכין, זה הרבה יותר מסובך מסתם לגנוב,
לקנות או לבקש. בשביל להכין נר, צריך שעווה, פתיל ורצון
להשקיע.
בשביל לכלות נר, צריך להדליק אותו.
גם זה אפשר בכל מיני דרכים: אפשר להשתמש בגז של הכיריים, אפשר
להדליק אותו עם גפרור, או עם מצת. בעיקרון אפשר גם עם אבני
צור, שבדרך כלל אנשים לא בוחרים בדרך הזו.בשביל זה צריך ממש
המון סבלנות ומאמץ.
עכשיו אחרי שבדקנו איך אנחנו רוצים להשיג נר ואיך אנחנו רוצים
להדליק אותו, צריך להחליט אם אנחנו רוצים נר יפה, יפה עם ריח,
רק עם ריח, נר שבת, נר נשמה, נר גדול, קטן, מעוצב, עם פמוט,
בלי פמוט או עם שמן.

נגיד שבחרנו להכין נר יפה, מעוצב, עם ריח, עם שמן, פמוט יפה,
גדול שייצג נר נשמה, שבת, וסתם רומנטיקה.
ונגיד שבחרנו להדליק אותו עם אבני צור.
נגיד שהצלחנו. ויש לנו את הנר הכי יפה שרק יכולנו לעשות, והוא
דולק, מאיר ונוזל לאט לאט.
אבל אנחנו לא שמים לב שהוא נמס לנו. כי הוא כל כך גדול ויפה.

אני לא ידעתי שאני הולכת לכלות את הנר שלי. התאמצתי בשבילו. לא
חשבתי שאני אכלה אותו אי פעם.
שנים רציתי להכין אותו ולראות אותו נוצץ וזוהר כל כך, עד
שיתכלה מעצמו.


הנר עמד מולי, מאיר, נוצץ, זוהר ונוזל. ואני נהניתי מהריח
הנפלא, מהמראה המרהיב של דבר שעשיתי במו ידי.
לא רציתי שיגיע זמנו. הוא גרם לי לרקוד, ולשיר. הוא גרם לי
לעשות דברים שלא הייתי רגילה אליהם, אבל נתנו לי כל כך הרבה
כוח ושמחת חיים.
רוח חזקה נשבה. חזקה ממני,
ולא יכולתי לשלוט בה.
ולא יכולתי להתגונן מפניה.
ולא ציפיתי לה.
ופתאום היא הגיעה בבת אחת
והיא כיבתה את הנר שלי.

חלומות עטופים בשעווה.
גיליתי את זה בדרך הקשה.