אני בתוך מעלית גדולה. מסביבי נמצאים חברי לקבוצה, פניהם
מבוהלות. כולם רוצים לשמור על שלום הקבוצה, אבל בסופו של דבר,
כל אחד נלחם בשביל עצמו. 10 אנשים בערך, כל אחד עם תלבושת
ייחודית משלו. המעלית ירדה וירדה, לתוך החושך שראיתי דרך רצפת
הרשת שלה. לבסוף המעלית עצרה, והדלת נפתחה. הקבוצה דהרה החוצה
מהמעלית לתוך רחבה קטנה, ובה הרבה יציאות. באותו הרגע הכל הפך
ליהיות כמו משחק מחשב. את עצמי ראיתי מאחורה, ובפינה הימנית
התחתונה של שדה הראיה שלי עמד מד כח, כמעט ריק לחלוטין. עוד
נגיעה אחת ואני מת. הקבוצה החלה לרוץ מחוץ לרחבה, כל אחד
ביציאה אחרת, וכך גם אני. ככה הלך יתרון ה"ביחד" של הקבוצה,
ואני נשארתי לבד. מעבר ליציאה היה מזדרון לא ארוך במיוחד, אבל
הקירות שלו היו עשויים מנגררים של משאיות. רצתי לאורך המזדרון,
עד שהגעתי לסופו. אך בסוף היו רק עוד פניות. ברגע זה הבנתי
שאני תקוע בתוך מבוך ענקי. אך המבוך לא היה הבעיה האמיתית שלי.
ניסיתי כל מיני שיטות להעלת הכח, כגון ריצה וקפיצה. אך הכח
עלה, ומיד ירד שוב לכמעט 0. חלפתי על פני נגרר אחרי נגרר,
פניתי פנייה אחת אחרי השניה, אך לא הגעתי ליציאה, ומאחורי תמיד
היה האויב שלא ראיתי. לבסוף פניתי פניה אחת שמאלה, והגעתי
לרחבה. היו בה שני נגררים, אך הם לא שימשו בתור קירות, אלא
כאילו סתם הוצבו שם. וליד אחד מהם עמדו שתי חביות. ידעתי
שחביות יכולות ליהיות רק סימן טוב, ומיד רצתי לפתוח אותן.
פתחתי את הראשונה, ובפנים ראיתי תפוח. המורל שלי עלה לשחקים,
ומיד אכלתי את התפוח, וכוחי הדל עלה (לא הרבה, אך זה הרחיק
אותי מהסכנה). לאחר שסיימתי את התפוח, מה שלא לקח לי זמן רב,
כי במשחקי מחשב אוכלים ממש מהר, פתחתי את החבית השניה, ובתוכה
מצאתי תמונה. בתמונה הופיעה הקבוצה שלי, שמחים ומחייכים, וליד
כל אחד עמד אדם, עם אותה תלבושת בדיוק, ופנים דומים, ועליו
איקס בצבע אדום. שוב איני יודע איך ידעתי, אבל ידעתי שמי
שהאיקס האדום עליו מת במבוך. לפתע עוד איקס אדום הופיע, על
הפנים של אחד מהאנשים שאיתי בקבוצה. לא לקח לי יותר מידי זמן
להבין שהגורל של הקבוצה שלי יהיה זהה לגורלם של הקבוצה השניה
שבתמונה. כך יראה הסוף, עוד איקס אדום על פנים שמחות. לפתע
שמעתי רעש מאחורי. הסתובבתי, ובפתח שממנו נכנסתי עמדה דמות של
אדם, ובידו שרשרת עם כלב בקצה. לא יכולתי לראות אותם בברור, אך
לפי הצללית ראיתי טוב מאוד שזה מי שרדף אחרי. הסתכלתי קדימה
חזרה. אין שום מוצא. כנראה שהגיע הסוף. עוד איקס הופיע על
התמונה, על הפנים של מישהו אחר, ובקרוב גם על שלי, מבלי שתהיה
לי אפשרות לשנות את המצב. בעוד כמה שניות גם אני אהיה רק איקס
אדום על פנים מחייכות.


נ.ב.
את כל הסיפור הנ"ל חלמתי פעם, חוץ מחלק קטן בסוף הסיפור,
שהוספתי בעירנות מלאה.