|
לשבת מול המחשב בלי מילים
האם יש משהו יותר משמים?
שעיניה לא ממולך
ושהירח לא מעליך,
שגלי הים לא בטווח שמיעה
וגופה לא בטווח נגיעה,
האם לא רק המילה
כאמצעי תקשורת נותרה?!
הוא לא שינה שפתו-
הוא לא ידע שהיא פה.
היא נמשכה למליצתו-
היא יזמה את כיבושו.
ולפתע אותן מילים
שאותה כבשו והסירו איסורים,
נראו לה כמגוחכות
והיא ביקשה שתיקות.
היא לא הבינה ששתיקה לא אפשרית,
היא לא קלטה שהכתיבה לו, היא תכלית.
היא לא הבינה את נפשו הסוערת
היא לא קלטה שאהבה נפשו מחפשת.
היא לא הבינה שבשכלתנותה אותו היא מסרסת
היא לא קלטה שרק עם לבה יכלה להיות כובשת.
היא לא הבינה שאם בגופה הייתה מתמסרת-
היא לא קלטה שאז הייתה נפשו מתמתנת.
היא לא הבינה שכל פגישה שהיא מבטלת-
היא לא קלטה שהיא מרחיקה ומתרחקת.
היא לא הבינה שלצרכיה בו היא משתמשת
היא לא קלטה שבעצם כבר לו- מאומה לא נותנת.
היא לא הבינה שהוא לידה
כי כל הזמן לשינוי עוד קיווה.
היא לא קלטה שהזמן משחק נגדה/נגדו
שיבוא היום שיפסיק לקוות ובאמת ישתוק.
15/12/01 © |
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
היי, אתה לא זה
מהסלוגנים? נו,
חגב, צרצר, משהו
כזה, לא? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.