|
אם הייתי יכולה עצב להוציא במילים
על דף ריק עם כמה ציורים
לכתוב כמה אותיות במקום שיזלגו עוד הדמעות
כי הלב כבר שבור והעיניים אדומות
יושבת בחדר מול הרבה דפים ריקים
הראש כבר כואב מזיכרונות מטופשים
הידיים כואבות מלצייר רק אותך
השפתיים כואבות מצעוק את שמך
אך יותר מהכל הלב שלי לבד
איך אוהבים אחרים הוא כבר שכח
אם פגעתי בך אבקש את סליחתך
הרי אתה יודע שהכל מאהבה.
|
|
|
זוכרים את יונה
והדג?
אז מסתבר שהם
עוד מכירים
מהילדות-ושבכלל
יונה לא היה
תקוע בתוך הבטן
בדיוק...
בני הדייג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.