אבי רז / לבד |
מבט אל החלון,
ההבנה חודרת,
לבד, לבד לישון.
מחצית חיים הותרת שם,
בשדה האבנים,
מבט אל הארון,
בגדים מיותמים.
לשמור על הארשת,
דבקי בחיוכים,
מבט אל השולחן,
ואל כסא משמים.
כשאיש אינו יודע,
אפשר לגנוב דמעה,
לזיכרונות יש טעם
מתוק, של אהבה.
להיכנס לחדר
שמזוהה אתו,
מבט אל המיטה
ואל הצד שלו.
פה בפינת החדר
שוכנת לה דמותו,
מבט אל הכורסא
היכן הצל שלו?
לחזור לבד הביתה,
בעייפות חושים,
איה אותו האיש,
עמו חלקת חיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|