טפטוף הגשם בצפון, קולות המים בכנרת
והגליל מזיז שעון, פורש ידיים לאורחים.
במושבים קוטפים פירות, כיפת השלג מתהדרת
והשקט הפורח מתגבר.

לבלוב של ניצני מצפים, כפטריות אחרי הגשם
בהררית חולטים צמחים, להרפיה בניגונים.
וניקו משדר צלילים, רואה בטבע את הקסם
והשקט הפורח מתגבר.

בדרך לגבעות, פלוגת כבשים תועה, נחשפת.
ריחות של אוכל משובח, מהכפרים הערביים.
נביל פותח שולחנות ומארח במרפסת
והשקט הפורח מתגבר.

באמירים, בקתות מעץ שוזרות פאר בתוך היער,
בצפת נושמים אויר נקי, בשביל קסום של רימונים.
והפרות הצפתיות, שוב מתעלמות מאיזה שער
והשקט הפורח מתגבר.

עולים בשביל אל הגבעה, למצוא שלותא אינדיאנית,
המלך חמזי מדבר על התחברות אל הסביבה,
על הישרדות אדם בטבע ועל אהבה דינמית
והשקט הפורח מתגבר.