עמית ריטר / בור של ריקנות |
בור של ריקנות שכל העולם כאילו נשאב לתוכו.
כל העולם- כולל אותי.
ומעל הבור- שמיים שחורים.
והידיעה, שבאיזשהו מקום אני לא אצא מהבור לעולם,
אולי העולם יצליח מתישהו, באחד מן הימים.
אבל אני לא, לא אני.
והחיוך, החיוך שאף פעם לא יחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|