מנגינה חודרת אל ליבי,
אהבות חוזרות אל תוך ראשי,
אהבה חדשה בתוך ליבי,
ואת מולי - מחזיקה את ידי,
אהובתי-
מחכה לרגע הנכון,
הרגע הקסום,
שאחבק ולך אומר,
שאותך אוהב- אין מחר,
הלילה ימשך לתוך חיי.

הדמעות שהיו בי יבשות,
הזעקות שבתוכי נדמו,
לא רוצה לעצור,
לא להביט להסתכל,
חושב על העתיד,
תקוע בתוך עבר,
ללא הווה, ללא זמן,
איתך, אשכח מהעולם.

איך אומר לך זאת אהובתי,
זה לא כל כך פשוט,
את כה רחוקה ממני,
למרות כל השנים,
אנחנו אותם אנשים, דומים,
על אותם דברים בוכים,
מאותם הכאבים, על אותם השנים.

עכשיו עיר של חושך,
הנרות כבו, זיכרון של שיר אחד ממך נשאר,
לא אמרת שלום,
לא אמרת מילה,
נטשת,עזבת,
בתוך הערפל לתוך עולם אחר.

ואם את שומעת מילה אחרונה,
אני יודע שאת ישנה,
תחלמי על כל מה שהיה,
תתעוררי אל תוך האשליה,
תיזכרי בי- מי שעמד מולך,
מי שנתן לך פרח -
גרם לך לחייך.