בתיה אבן-צור / מדרכות |
הפסקתי לצעוד בבטחה
מעכשיו אני בודקת כל מדרכה
אני פשוט יודעת שאם אדרוך טיפ טיפה יותר
עמוק
יעלה ויציף יתכסה כל הכביש
בדם חבריי, הוריי ,מפקדיי ,פקודיי.
הוא שם למטה גועש
דם אדום, סמיך, קטיפתי
כזה שיכסה גם אותי,
בבוא יום מותי.
צעדים קטנים קטנים
זהירים זהירים
שלא נטבע בדמנו אנו
אלו ה ח י י ם שלנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|