סבתא שלי חיה לבד בביתה,
היא אבדה כבר את בעלה,
ואף לא מזמן הלך בנה,

היא חייה לבד את החיים,
למרות אנשים סובבים,
ילדים אוהבים,
חייה עדיין בודדים,

אך היא תמיד שמחה,
רק לעזור רוצה,

לפעמים היא מנדנדת,
ולהוציא מהדעת מסוגלת,

אך קחו את היתרונות,
היא יודעת לבד לפתור בעיות,

חייה חיים מאושרים,
ותמיד פנייה קורנים,

היא לא מתלוננת למרות שעברה הרבה,
היא לעצמה עוזרת, ובחיים לא תקשה,

תמיד נימה אופטימית בליבה,
שרק רוצה להקרין לסביבה,
אולי היא לא כל כך מבינה,
אבל היא אחלה של אישה,

אוהבת פרחים בכל מיני צבעים,
שבעדנית פורחים
ולה מחיכיים

רק רוצה לדבר עם אנשים,
כדי לא להרגיש את הבדידות בקרבתה,
ושתמיד יהיה אושר בליבה.

(מוקדש לסבתא שלי, מצד אבא)