יש משהו מיתולוגי
ברגע הזה:
את ישובה,
ישבנך על עקבייך,
פנייך מופנות מעלה,
אלי:
הזרע שלי,
עוד בטרם סיימתי
להתיז אותו, בנקיטת שמך פורקנית
אל פנייך השזופות
והוא מטפטף וגולש
מטה, מטה
מבריק על לחייך
מלחלח את צווארך מעטר
את שדי השיש והחמאה שלך
בפסים של ניצחון קדמוני
מהביל וחלקלק
אני מורח את הזרע הזה
על בטנך ועל
ירכייך ובין
רגלייך וב
שערך
מסמן ומקדש אותך לי בכך
בל יביט בך זכר אחר לעולם
הרגע הזה
רגע זרמתי מכה
בעור פנייך
גל לבן רודף גל לבן -
הרגע הזה יש בו
משהו מי תו לו גי:
עכשיו את שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.