תסכול מהול בחרדה.
איך זה שכולם הולכים בתלם ואני עדיין כאן ?
הפחד של הפספוס והזמן שלא חס,
הלב יודע שאולי הוא יישאר לבד.
אני יודעת, יבוא הרגע בו אצטרך להסתיר פניי,
יבוא היום בוא לא ארצה לצאת עוד מפתח ביתי.
אני אהיה פרפר סגור,
שכנפיו נתלשו בטרם עת.
פרפר שאף פרח לא מוכן לקרב אל חיקו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.