אני מאוהב בקרטון חלב
תאמרו "הזיה", "בדיה" או "כזב"
אבל כואב לי בלב, רועד בלבלב
אני רוצה קרטון ועכשיו!
החברים אמרו לי: "חבל על זמנך
חבל על ילדיך, כלבך, אישתך,
הרי זו רק התאהבות זניחה
וכשתמוצה עד תום - תמשיך בדרכך".
ואיך תסביר לחברך היהיר
אשר חושב שאת כל העולם מכיר
האם יידע הוא את אותו ניצוץ אדיר
אשר רוטט בתוך כל מאוהב צעיר
אני נושם אדיו, אני מסניף ריחו
האף כה משתוקק להיות כבר בתוכו
לשוט בתוך הלובן, למסטל מוחו
בלי שום רצון לצאת, להיות תמיד אורחו,
אבל לאחרונה לאוזניי גונב
ששוב סופי לצאת עצוב ומאוכזב
אותו קרטון יקר את מגוריו עזב
בגד, נדד לעד לחבר מרעיו,
נטש אותי הבוגד לתמיד
ובשביל מה? בשביל חלב עמיד.
אמנם קשה לשמוע כזאת בשורה
אך התאוששתי ואפילו במהרה
כדי להמתיק במעט את רוע הגזירה
הלכתי והתאהבתי בפרה
לא, לא, אל תעשה פרצוף של נעלב
רגשי כלפיך נעלם, לאט נרקב
לעד תמיד תהיה לי לקרטון חלב
אוף! אני רוצה קרטון, ועכשיו!