אופק קסום / תחנון |
תחנון היוצא ממני אליך, מבקש שלא תביישני עוד.
הבושה, כמו המוות - אוכלת לאט,
האדמה בולעת וקוברת מתחת לאדמה,
העיניים אוסרות על עצמן להביט מעלה - עיני האנשים מאיימות
מדי.
נפשי הנמלטת מבקשת לסגור עצמה בבועת האשליה
התמימות מסרבת להאמין -
חוקי העולם השתנו כבר מזמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|