[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סילביו רמירז יצא מאחורי שבכת הורדים שבפינה. הקוצים קרעו לו
את שולי המכנסיים והדם שהתחיל לטפטף לו מהירך נראה שחור ונוצץ
באור הכחול בהיר שבא מהירח המלאכותי למדי שנתלה מעליו.
מרחוק כבר החלו להשמע הכלבים, למרות שסילביו ידע שבמציאות הם
קרובים הרבה יותר ושרק מספר שניות יחלפו עד שהם יחסמו לו את
דרך המוצא היחידה, בנביחות ושיניים חשופות.
הוא מוכרח להסתתר, אבל אין לו איפה. השיחים שבפינה לא סבוכים
מספיק להגן עליו, אבל קוצניים דיים להסב לו נזקים נוספים. בשאר
הכיוונים האפשריים נמצאת חומה גבוהה ומאחורי השער - שומרים
חמושים. אכן בלאגן לא פשוט שורר שם. רעש הנביחות המתכתי התחיל
להמהל בשקשוק החרבות המתקרבות אליו, נשואות בידי הרודפים. לו
רק ידעו את מעמדו האמיתי, אם רק יכול היה לספר להם שהוא הוא
יורש העצר החוקי, הוא ולא סנצ'ו דה לורקה, המתחזה הארור ששלח
אותם לחסלו כדי שיוכל להשלים את השתלטותו האפלה על הממלכה. אבל
הם לא יקשיבו, את זה הוא כבר יודע. הוא גם יודע שרק אחרי מותו
הטראגי, הם יוכלו למצוא את המרקיזה דה לה איסלה, שתגלה להם שכל
הסיפור הוא תרמית אחת גדולה ואז תדקור את עצמה למוות בפגיון
שהחביאה מבעוד מועד בפינה של החדר.
החדר.
הרי גם החדר הוא כאן. בין גינת הארמון הזו לבין החדר בו מוצאת
המרקיזה את מותה מפרידים רק הורדת והעלאת מסך אחת, וכמה כוסות
קפה. יכול להיות שהפגיון כבר מונח שם?
רמירז החליט לנסות. הפעם הם ימצאו אותו מוכן. הוא חזר למחבוא
שבין השיחים ורכן קדימה, מקריב את פרצופו המעוטר בזקן אצולה,
כדי למצוא את הפגיון. הוא יודע שהקוצים לא ידקרו אותו, דם לא
יהיה שם, דם יש רק ברגל ובבטן, אחרי הנפילה על החרב.
כעבור שניות הפגיון כבר בידו. אל סימפוניית החרבות ויללות
הכלבים הצטרפו גם קולות החיילים שמיד יחשפו לעייניו וינסו
לתופסו.
הפעם הוא יהיה מוכן.
הוא לא יתן לחבורת אנשים חסרי כישרון ושורות של ממש לסיים לו
את הקריירה...

חואן אגילרה, מפקד המשמר שנכנס ראשון לחצר, נתקל בהפתעה
בסילביו, אחוז טירוף מנענע לעברו את הפגיון. חואן קפא על מקומו
וכמעט שנדרס על ידי ההמון השועט אחריו שלא הבין למה המפקד נעצר
כך פתאום מול אדם לא חמוש.
"יעקב?" שאל אותו חואן בתדהמה. "מה זה? מה קרה?"
"לא הפעם", ענה  לו סילביו רמירז, ממשיך לנפנף מולו את החרב
הקטנה אך הקטלנית. "היום אני קובע את הסוף. היום אני נשאר
בחיים".
סילביו רמירז ניצל את ההפתעה שנדלקה בעיניו של חואן, ואת
לחישות הפליאה בקרב חייליו, פסע כמה צעדים לאחור וזינק לעבר
הקהל.
המרקיזה  דה לה איסלה ששמה לב לכל ההתרחשות בעודה מחממת את
הגרון מאחורי הקלעים, עלתה לבמה והספיקה לראות את סילביו רמירז
פורץ את דלת יציאת החירום תוך שהוא מעיף בחוזקה שני סדרנים
ומאבטח.

"אל תדאג סילביו", הוא לחש לעצמו יומיים אחר כך, כשכבר ישב
כפות בטרנזיט הגדול, מוקף באנשים לבושים לבן. "אני הצלתי אותך
בעבר, אני אציל אותך גם הפעם. אל תדאג".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- "סליחה, מה
השעה?"

- "סוג של
הנחה"

- "מה?"

- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השערה?'



לא שומע טוב


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/03 11:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף צוק

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה