(סיפור שקרה אולי כך)
"יעברו עליך הרבה משברים בחיים, עד שלבסוף תמצא את האישה
שתאהב. תעבוד במשרה מכובדת עם שלושה כלבים וילד. יהיו לך בעיות
בזוגיות, אך למרות זאת תחזיקו מעמד. יהיו הרבה מחלות בדרך, אבל
אתה תעבור אותם".
"יאללה, באמת ראית את כל זה עכשיו?"
"מה נראה לך? זה סתם? הקלפים יודעים הכל".
"ואיך אני יודע שאת לא עובדת עלי?"
"תחזור אלי עוד 50 שנה. אם זה לא התקיים- אני מחזירה לך את
ה-300 ש"ח שלך בחזרה".
"מצחיק מאוד. עוד 50 שנה את תהיה עמוק בתוך הקבר, יא זקנה בת
100".
"אז כנראה שאין לך דרך לדעת, נכון?"
"מכשפה רמאית שכמותך. בטח עובדת כאן על כולם".
"אני לא מכשפה, אני קוראת בקלפים. ומה איתך? אתה רוצה שגם אני
אקרא לך בקלפים?"
"אני?" עונה מתן "לא... תודה... זה שטויות כל הדברים האלה. לא
מאמין לזה בגרוש. סומך, אם כבר, על זה שלמעלה. חוצמזה, אם אבא
שלי ישמע שהלכתי לפותחת בקלפים- הוא יהרוג אותי.."
"טוב, חבל... יכול להיות לך עתיד מזהיר..."
"לא, תודה."
"נו... מתן, יא גבר, מה 4כפת לך?? מקסימום, תנסה."
"לא, עזוב אותך."
"למה לא?"
"לא"
"נו..."
"לא"
"יבש אחד"
"מי יבש?"
"אתה."
"פרנציפ: יאללה. פתחי לי. נו, נראה מה יקרה לי בעתיד. יאללה,
תראי לי את התשע ילדים שלי והבית על גבעה מרוחקת. מה את אומרת?
קריירה צבאית? לא יודע... אולי..."
"תפסיק לחלום ותערבב את הקלפים.... יופי... עכשיו תניח 3 של
השולחן".
הוא מניח.
אחד אחרי השני.
היא מסתכלת טוב טוב.
שוב ושוב.
מבקשת ממנו לערבב שוב.
שוב מסתכלת.
שוב פניה מחווירות.
הוא מתחיל לנוע באי נוחות על הכיסא.
מה לעזאזל היא רואה שם?
שוב מערבב
ושוב מסתכלת.
לבסוף היא אומרת:
"כאן אין עתיד. כאן יש רק מוות".
הוא צוחק:
"נראה לך? אחד כמוני לא מת. לא לפני גיל 80 ".
בדרך חזרה הביתה הוא מספר את מה שקרה לתחיה, הבת דודה שלו.
מספר בחצי צחוק, חצי דאגה.
היא כועסת עליו, מה פתאום אחד עם כיפה הולך לקוראת בקלפים.
אחרי שבועיים הוא רץ לתוך המוות שלו.
מוקדש לסגן מתן זגרון הי"ד. |