זה מתחיל כמו לחישה
ומתגבר כמו רעם
שמתפוצץ עמוק בתוכך.
מנסה בזה לשלוט
עד שלא אוכל לחכות
כל שנייה היא כל עולמך.
פותחת את השער
זה שמוביל ליער
שמכיל את זכרונות ילדותך.

הו כן! הו כן! הו כן!

זו הרגשה כ"כ מוכרת
שחודרת ונוברת
שמתחבאת בין בקפלים.
אין מקום להיסוסים
כשמתחילים הפרכוסים
כל מה שצריך זה לנוע במעגלים.
אם את נעצבת
יש לי תרופה מטורפת
שמלחלחת תלתלים.

הו כן! הו כן! הו כן!

עכשיו תראי: כאבים ועקצוצים
טיפות זיעה על הפנים
עור ברווז שמכסה את כולך.
הו הליצן הקטן
שרוקד איתי כל הזמן
כמו שהיינו שרים בגן
עכשיו מרטט למגע אצבעך.
את מתחננת לעזרה
מי צריך עכשיו עזרה?
כשהתרופה חבוייה בשיפולי בטנך?

הו כן! הו כן! הו כן!

נלך אל המדבר החם
צריכה לברוח מכולם
אך בעיקר להימלט מעצמך.
מנסה להתעלם
חייבת להתעלם
ממה שזוחל לי במעלה הירך.
זה ידידך המוכר
השדון מהמדבר
שמרטיט בחדווה את אגנך.

הו כן! הו כן! הו כן!

תרקדי! תרקדי! תרקדי!
מעגלים! מעגלים! מעגלים!
ירכיים! ירכיים! ירכיים!
אצבע! אצבע! אצבע!
רטוב! רטוב! רטוב!
אנחה!
שיעול!
שתיקה!
חיוך!
(טישיו...)