New Stage - Go To Main Page

תמר ירום
/
אדם נחות אנוכי

למה אני מנסה להיות
נחמדה גם לאלו ששונאים אותי?
למה כ"כ חשוב לי שהחברים של החבר שלי
שכ"כ שונאים אותי יאהבו אותי, "יקבלו" אותי
בתור אחת שתשאר כאן...
למה לכל הרוחות אני מנסה
"בכוח" להתחבב על האנשים האלו
שבכל זאת פגעו בי בעבר...
למה אני צריכה לגרום להם להיות צבועים כלפיי?
האם אני אדם כ"כ רע?
האם מגיע לי לסבול ככה?
האם עלי להכין להם ברכות יום הולדת כדי
שיחבבו אותי?
לשאול כל פעם שאנחנו יוצאים אם בא להם גם,
ואז שאנחנו נפגשים אומרים שלום ולהתראות וגם זה לא בטוח.
ובלילה שכולם כבר ישנים, אני ערה ובוכה
בוכה משום סיבה,
בוכה מרגשות אשם,
בוכהכי אלו שחשוב לי שיחבבו אותי שונאים אותי
וישנאו גם לעד...


21 באפריל 2003 השעה 02:53 לפנות בוקר...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/4/03 11:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמר ירום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה