אז גם הפעם, אני מודה, יש לי בלב פינה חמה לנושא הכתיבה שלי,
אבל מעולם לא נצלתי את הדפיוצר לחנופה אז תאמינו לי שהכל
בכנות:
את נועה אהרון, שמעלה גם היא יצירות בסטייג', אני מכיר שנים,
מהתיכון ממש. כבר אז קנאתי בכשרון הציור שלה ואני בספק אם אי
פעם אגיע לרמה כזו של קו עדין ומדויק. צפיתי לכך שכשאביט
בדפיוצר שלה קנאתי היוקדת רק תתעצם, אבל לא ידעתי עד כמה, אז
הנה סקירה תרבותית:
"the charming man"
ברשום זה של דמות גברית, מפגינה נועה אהרון קו עדין ויכולת
העברה של ניואנסים בהבעה של הדמות. אחלה ציור, אך לעומת יכולת
ההבעה העשירה של נועה אינו משקף את המיטב שבעבודתה.
דיוקן עצמי ישן
בפורטרט עצמי זה אנו נתקלים בציור מלא הבעה שמשקף גוונים
קודרים ומרתקים מאישיותה של נועה אהרון, אישית הרגשתי כאילו
אני מכיר אותה מחדש בזכות הציור הזה.
לשחק לבד ולהיות מאושר
הצילום הזה מעביר לצופה בו תום ילדות, רוך, פשטות- והכל בצילום
פשוט בשחור לבן.
תמיד ידעתי שנועה אהרון מוכשרת, אבל מעולם לא תארתי לעצמי
שאקנא עכשיו גם ביכולת הכתיבה שלה והנה שכן. בספוריה היא נוגעת
באפלה הקיומית תוך שמוש נרחב בציניות, מקאבריות, דמיון והמון
המון רגישות. כמה שנסיתי לגעת בנושא בשיריי, הנה שבהשוואה אליה
נכשלתי. אני לא יודע כמה גלשו אליה לדפיוצר, אבל בפרוש מגיע לה
הערכה מהגולשים על יצירותיה:
שאול עושה את המוות
האמת היא שגם אני וגם היא יודעים במי מדובר... בכל אופן, שאול
הוא צעיר מרושל שמלאך המוות בא לבקרו אחרי נסיון התאבדות
שנכשל. שאול מסרב ללכת, המלאך מתעקש- בקיצור, ספור מלא רגישות
ודמיון והומור והמון ציניות.
הלוויה צבאית
ספור על ילד שמאבד את אחיו הגדול- כואב, נוגע בנימים העדינים
של הנפש, מעט בוטה כשצריך.
ברנדון
התפתלתי מסביב כשדברתי אתה ובסוף לא אמרתי לה, אבל הספור הוריד
ממני לא מעט דמעות. לא יודע למה התביישתי להודות בזה, פשוט
התביישתי. לא אכביר מילים הפעם, זו פשוט יצירת מופת בעיניי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.