הרי זה ברור שיש עוד לפחות מיליון כמוני או הרבה יותר טובות
ממני.
פשוט הייתי שם בזמן הנכון במקום הנכון. לא יותר מזה.
לרגע גרמת לי להרגיש הכי מדהימה שיש, חזרתי מהר מאוד למציאות.
בשביל רגעי אושר קטנים בזרועותיך נתתי הסכמתי לחודשים שלמים של
חוסר אונים ועצב.
בשביל שיחת טלפון אחת ממך שאולי תהיה שתאיר לי את היום נתתי
הסכמתי לימים שלמים בתוך החושך.
לפעמים אני מנסה להבין איך הפכתי לשפחה תמורת אהבה מינימלית,
כמו סמרטוט, שהיה על מדף הסופר בזמן הנכון במקום הנכון. לא
יותר מזה.
כן, אני סמרטוט וסמרטוט תמיד ישאר סמרטוט, הוא לא יהפוך פתאום
למשהו טוב יותר, להפך, ככל שמנקים יותר עם הסמרטוט הוא הופך
ליותר משומש ומלוכלך.
הסמרטוט נותן את הנשמה כדי לנקות ובסוף זורקים אותו משומש
ומלוכלך, ואף אחד לא ירצה יותר כזה סמרטוט.
יש עוד לפחות מיליון סמרטוטים כמוני או סמרטוטים הרבה יותר
טובים ממני.
מה עושה סמרטוט משומש בעולם שהכל בו מבריק? אז עכשיו אני מחכה
לרגע בו יתלכלך משהו ותזדקק לי אולי אפילו לשנייה, לתת לי
הרגשה שאני עדיין שווה משהו.