שוב העצב בא
שוב הדמעות
אתם אומרים לי לא להיות עצובה
אתם לא מרשים לי לבכות
אבל אני עצובה
ורוצה רק לבכות
להיות לבד עם עצמי
ולחשוב.

כואב לי נורא
ואתם לא מבינים
שהכעס שלכם לא יעזור
שום דבר לא יעזור
הכאב יבוא והדמעות איתו
ואחרי כמה שעות יעבור.

אבל לא לתמיד
כי אצלי העצב תמיד חוזר
ואתם שוב כועסים
אומרים שהבטחתי
ושהבטחות חייבים לקיים
אבל אני לא יכולה לקיים
כי העצב הוא חלק ממני
וכך הוא ישאר.


לכל אלה שאוהבים אותי וקשה להם להבין
שהעצב הוא חלק ממני..
אוהבת אתכם מאוד..תבינו אותי.......