|
שוב העצב בא
שוב הדמעות
אתם אומרים לי לא להיות עצובה
אתם לא מרשים לי לבכות
אבל אני עצובה
ורוצה רק לבכות
להיות לבד עם עצמי
ולחשוב.
כואב לי נורא
ואתם לא מבינים
שהכעס שלכם לא יעזור
שום דבר לא יעזור
הכאב יבוא והדמעות איתו
ואחרי כמה שעות יעבור.
אבל לא לתמיד
כי אצלי העצב תמיד חוזר
ואתם שוב כועסים
אומרים שהבטחתי
ושהבטחות חייבים לקיים
אבל אני לא יכולה לקיים
כי העצב הוא חלק ממני
וכך הוא ישאר.
לכל אלה שאוהבים אותי וקשה להם להבין
שהעצב הוא חלק ממני..
אוהבת אתכם מאוד..תבינו אותי....... |
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.