שלומית עומר / זכרונות משם |
אתה יודע,
הם שורטים אותי בציפורניהם
בלילות
מנסים ללטף,
אבל הם לא יודעים מגע כזה
לא ידעו
רחמים.
הם כולם רודפים אחרי!
מחכים לי בפינות חשוכות
אורבים לי בחיוכי אוהבים.
מפצירים בי לזכור אותם
ברגעי היפים ביותר.
בוהים בי בעיניים עגולות
מרפרפים עלי באצבעות הזמן הקרות
אוחזים בי בכוח
שותקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|