אני כן אוהבת אותך. מאוד !
את כל מה שנשאר לי.
מדוע אינך מבינה כמה שאת חשובה לי ?
לא מפני שאת עוזרת לי בכל,
אלא בגלל שאת משתתפת בעול.
אוהבת אותך, למרות כל התנהגותי,
כי רק איתך אני יכולה להיות אני עצמי.
למרות כל המריבות,
למרות כל הצעקות.
למרות, ואף-על-פי-כן, אוהבת אותך !
עם מי אוכל לריב אם לא איתך ?
עם מי אוכל להתנצח אם לא איתך ?
מי אוהב אותי יותר ממך ?
מי אוהב אותך יותר ממני ?
אם אני רבה איתך, זה לא בגללך.
אם אני פוגעת בך, זה לא בגללך.
זה בגלל המזג הרע שיש לי.
זה בגלל כל האכזבות שלי.
איני מסוגלת להשתנות,
אני לא את. אני לא כמוך.
את זה אמרת כבר בעצמך.
את יודעת כל זה, כבר המון זמן.
כן, נכון, שזה לא מתרץ התנהגות כזו.
כל פעם שאני מבטיחה לך, אני נכשלת,
שוב לתוך אותה המלכודת נופלת.
והכל מתחיל מההתחלה.
21.4.03
באהבה רבה, לאישה האחת והיחידה,
אמי. |
