[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כחול עמוק
/
נאמנה לעצמי

צעקתי,וכעסתי ובכיתי,ורציתי להעלם. אבל לא לתמיד, רק קצת.
שיעבור קצת זמן, שאני יוכל לחזור לעצמי.
המבטים שלהם הפחידו אותי, כולם בחנו אותי פתאום.
זאת אני, רציתי לצעוק להם, לא השתנתי, אני אותה אחת , שאהבתם,
שהערכתם. מה קרה לכם?!
הרגשתי רואה ובלתי נראית,כי אף אחד לא התייחס אלי, פתאום הייתי
כמו אוויר בשבילם.
בהתחלה לא הבנתי למה, באמת שלא.
אני יודעת שלא השתנתי, אז למה הם לא יכולים להבין?!
הייאוש הציף אותי. החברה הזאת,האנשים האלה,בשביל מה זה טוב.
ולמה כל-כך אכפת לי מהם,להם לא אכפת ממני,עובדה. הם השאירו
אותי כאן ,לבדי.
עכשיו נשארתי לחיות את חיי בודדה,האם יש סיכוי שאי פעם אהיה
מאושרת? לא יודעת.
אולי הם יסלחו לי, למרות שאין על מה לסלוח, לא עשיתי דבר.
הייתי נאמנה לעצמי.
הייתי אני.
לא הסכמתי להכנע לחברה,ואם זה פשע-אז אני פושעת, בראש מורם.
אז למה הדמעות לא מפסיקות לזרום אצלי? החטא ועונשו. החברה
חטאה, ואני מקבלת את העונש.
אז אני עדיין צועקת,ובוכה וכועסת כמעט על כולם. אבל אני לא
רוצה להעלם מן העולם, אפילו לא לקצת.
אני למדתי לחיות אתכם,עכשיו תלמדו אתם לחיות איתי.
ולמען האמת , אני אגלה לכם סוד, אני לא חושבת שזה כ"כ מסובך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במה חדשה -
כמו ללכת בלי
חיתול בכלל!


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/03 9:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כחול עמוק

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה