עמנואל כהן / לו |
מכאובך לעורי.
רצונך עוטף
משחר ילדותי.
זעקת האלם,
הד שתיקתי.
העמיקה ציפורן,
חרוש בגבי.
חמה ננעצת
ברקיע בוכה.
וירח במסעו,
צוהל נוגה.
לו יכולתי לקט,
קולך אבד במרחב.
לשד עצמותייך,
טהור כחוט-זהב.
לו יכולתי לקט אהבתך
עורך,
עורי,
ועולמך.
15.03.1989
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|