כל מה שאני, כל מה שאהיה
כבר לא היה ברור בעולם הזה,
אך מרגע שנהיית חלק מחיי
נדמה לי שהשתנה עולם צרכיי
המשתקפים לפתע מעינייך,
זורחים ומרוחים על פניי.
בחנתי כל תנועה שלך,
האזנתי לכל מילה שלך,
נכבשתי ממראך המהמם
וכמעט שותקתי מחיבוקך המהסס.
התבוננתי בך רבות
וחיוכך עשה בלבי שמות-
הצית תשוקות והזיות
אשר היו חבויות עוד טרם ראות.
כל הרגשות מעומק הנשמה
כלל לא ניתנות לשליטה
ולא מצאתי שום סיבה ראויה
להמתין עם כזאת הצהרה
ואפילו החלטתי לנסות להסבירה
אם לבך פתוח לשמוע דברי אהבה:
עולמי לפני התגלותך, ולא בחלום,
היה עולם נטול רגשות
אשר שוטטתי בו כמו סומא בערפל
עד שפתחת לבי לאהוב ולקבל
בכוח התקוות הקיימות
כנגד העולם המלא באכזבות.
אז מעמדה זו של תקווה לעתיד
מבלי לתת לעבר הזכות להתסיס,
מבלי להשליך מהעבר על העתיד
בואי ונתעופף בשמיים בהירים,
נתאים מעופנו לשאיפותינו מהחיים
וכאשר נהיה מתואמים
נצליח לגרש גם עננים בלתי צפויים.
27/07/02 © |
