|
אמא שלי אינה חוצה כבישים ללא עזרת איש בעל היקף זרוע ראוי
המעניק לה ביטחון ותחושת אחריות ניטלת, כנחוץ ובכמות הראויה
(כמעט מדודה) והידועה לה מראש
חשוב לאמר זאת כהבהרה לציבור אנשי הליווי שחפצים להביאה משפה
אחת של מדרכה למשניה
יש שעלבון מוצא לו קרקע פוריה לשכון בה
ויש שאין שחר לו בו זמנית.
אשר על כן אנו מבקשים מציבור המלווים שחש חוסר אמון מכיוונה של
האשה הנפלאה הזו, שידע כי אין הדבר כרוך בו או באמון שמן הראוי
שירכשו לו.
המדובר הוא בהיקף הזרוע ובתחושת האחריות הניטלת כנחוץ ובכמות
הראויה (והכמעט מדודה) הידועה מראש רק לה ורק היא תחליט
אם רוחשת היא אמון אם לאו.
הסליחה עם הציבור ומיטב התודות
חשוב להבהיר כי אנו שמחים על כך שאתם שם
אך גם אם לא הייתם, היינו אנו כאן
21/3/97 |
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.