ההיא וההוא יצאו ביחד לסרט. ההיא רצתה לשבת שורה ראשונה, ההוא
שורה אחרונה, אז הם ישבו באמצע.
בהפסקה ההיא וההוא רצו פופקורן. ההיא רצתה קטן בשביל הדיאטה,
ההוא גדול כי הוא היה רעב, אז הם קנו בינוני.
אחרי הסרט ההיא וההוא דיברו עליו. ההיא דווקא אהבה את הסרט אבל
ההוא לא כל כך. אז הם סיכמו שהסרט היה נחמד, אבל לא משהו.
אחר כך ההיא וההוא חזרו לבתים שלהם, כל אחד לבית אחר. ההיא
דברה כל הלילה על ההוא עם חברות שלה, ספרה כמה הוא נהדר וכמה
היה כיף. ההוא הלך לישון.
ביום למחרת בבית ספר ההיא וההוא הסתובבו ביחד בהפסקות והרגישו
שכל העולם מסתכל עליהם בקנאה.
ההיא הייתה בכיתה י', ההוא היה בכיתה יב'.
ההיא הרגישה איך כל החברות שלה מתפוצצות מקנאה, יוצאת עם
יודבטניק, וההוא הרגיש גבר.
אחרי בית ספר ההיא וההוא הלכו לאכול ביחד בבורגר ראנץ'. ההיא
הזמינה מנה קטנה, ההוא מנה מוגדלת.
ההיא הייתה שבעה אחרי האוכל, ההוא הזמין תוספת.
ואחרי הארוחה ההיא וההוא הלכו לבתים שלהם, כל אחד לבית אחר.
ההיא דברה שעות בטלפון עליו ועל כמה שהוא נפלא, וההוא ראה
טלוויזיה.

הם היו ביחד כל כך הרבה זמן ועדיין הם היו ניגודים מוחלטים.
אפילו שהם רבו אז זה היה תמיד כל אחד מסיבה אחרת.
אפילו שהוא היה יוצא בצבא לכל אותם חודשים בלבנון אז היא לא
הייתה מתגעגעת אליו והוא לא אליה.
אבל עדיין הם נשארו ביחד. כי ההיא הרגישה איך כל החברות שלה
מתפוצצות מקנאה וההוא הרגיש גבר.
אפילו אחרי שמטען צד התפוצץ עליו בלבנון וכל הגוף שלו התרסק
ההיא לא כל כך בכתה כשההוא התפוצץ מדמעות על החיים שלו
שנהרסו.
ואפילו כשההוא מת מפצעיו להיא לא היה כל כך איכפת. העיקר
שהחברות יתפוצצו מקנאה.