וכך כל יום, בוקר, צהריים וערב.
אני מרגישה כאילו אני בתוך בועה קטנה...
שאף אחד לא רואה אותה..
מרגישה כלואה בתוך צינוק וזועקת לעזרה.
אני נערה מאוד גבולית. אם נכנסים לי יותר מידי לתוך הבועה זה
ממש רע.
אני קיימת בעולם משלי, שהרוב בו הוא רע, ואני רק מתחננת,
מתחננת-לעזרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.