הערב הלבנה,
כיפהפיה סרוחה,
עת דמעת חשאי לי זולגת.

הכוכב שזרח,
לא מאיר לי עכשיו.
עת עצבות עלי משתלטת.

לילה בלי אור,
על שקריו שלט שחור,
נפשי בכאב מתייסרת.

כפירות באושים,
עילפון החושים,
חופן הדימעה החיוורת.

גווע לאט,
גווע לבד,
לעזאזל, לתחושה הנזעפת.