[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רותם מלנקי
/
מעשייה אורבנית

נפגשנו רק לפני שש שעות,
וכבר את על סף הטרגדיה.
קרה משהו, נכון, אך כמות הדמעות
די בה כדי להטביע את שבדיה.
וואלק לפני שש שעות רקדת יופי,
בלטת נפלא במרכז המועדון,
ליד יופייך הרגשתי כמו ענאן קופי
אך ניגשתי מלא בכוונות הזדון.
היית מטושטשה, בקושי הרמת זוג עיניים,
ואני כבר חשבתי ליסוג
אך השיכור שבי חשק מערכת שיניים
ונמלאתי להט כבשן מלך עוג
שאלתי "נצא?" והקשחתי מבט
בחנת אותי כמו נתח בשר
השתדלתי להפוך מרב"ט לקב"ט
בעוד את מעבירה עליי את מסדר הרס"ר.
כנראה שעברתי, יצאנו החוצה,
ישבנו לנו על שפתי מדרכה
הו, זרתוסתרא, עצה נא לי עוצה
איך יוצאים מזו הסמטוחה.
דיברנו על טראנס, על העיר ועל יוגה
מדי פעם הוצלבו מבטים
את נינוחה אך אני נדמיתי לי כלובש טוגה
התפורה לעורי בחודי מחטים.
ובעוד השאלה עוד תקועה לי בבטן:
"בא לך אולי לעלות קצת אליי?"
הפתעת עת אמרת, מפתה כמו פתן:
"בוא נא אליי ונתחשמק עד בלי די".  
ובכן כזה דבר לא קרה בעבר
עת אנסו אותי בנות המין השני
אני כולי סך הכל בא מפרבר
בו יש ראש מועצה שמרני
אזקת אותי וקשרת את עיניי
גם מרחת עלי ממרח ווג'ימייט
על גופך לבשת רק סרבל של בנאי
כל סקוטי יגיד עכשיו !SHITE
כשגמרת את הלכת להביא מפתחות
כדי לשחרר אותי מסורגי המיטה
והניצוץ המסורתי שלי גרם לי לקוות
שהסדין הוא לא שעטנז משנת שמיטה
ואז באת אליי ובפיך הבשורה
שכנראה נפלו המפתחות בדרך
ואת רק תקפצי לתחנת משטרה
להביא צרור שישחרר לי ברך וירך.
כנראה שבוששת, ואני קצת נרדמתי,
עת חמצן לא הגיע לראש,
ואז מכונית בחנייה שלך שמעתי
ופה כבר התחלתי לחשוש.
ספרתי בערך ארבע נעליים
שנקשו במעלה מדרגות
ואני לא יכול אף לכסות עם ידיים
את ערוותי הדביקות.
אז קיוויתי שהורייך ליברלים ממש
וממש פציפיסטים גם
כי כשהדלת נפתחה, אצלי השמש
הזדקר מרוב לחץ הדם.
אמך קצת הסמיקה, אביך התנגש
בשידה קטנטנה עם חוברות,
באמת זוג נחמד, לו רק הייתי פוגש
אותם בנסיבות אחרות.
אז נזכרת להגיע, הצרור בידך,
וכולנו חיוורי פנים,
אמך אמרה שעכשיו יהיה קשה לשדך
אותך, בגלל מה שיגידו שכנים.
אחזת בידי ומשכתני החוצה,
הרחק אל הלילה הקר
בקושי הצלחתי לתפוס את החולצה,
כדי שלא אסיים בבית מעצר.
עכשיו את בוכה ואני אומר "אול אנד אול"
זו הייתה רק פאדיחה קטנה,
חכי רק לבוקר, לקרקור תרנגול,
כשהם יגלו מה הולך בגינה.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במות חדשות
עומדות על פני
ים סוער.

רואות שררה של
מתים בברירת
מחדל.

מדוע נשאל?


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/12/03 2:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם מלנקי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה