|
אני שומעת את הגלים
מתנפצים להם על החוף.
ובתולות הים שרת לעצמן בלי סוף,
ואלפי קולות קוטעים את הדממה,
ורק ליבי לא ישמע.
והרוח גם היא קוטעת את הדממה,
אך דברתה גם היא לא תשמע.
ועכשיו אני יושבת ובוכה
וקולי שובר את הדממה.
ואתה שקבור עמוק באדמה
לא יכול להביע דיברתך.
ועתה, אחרי שנגמרו הדמעות
והרוח שככה, והים הפסיק לבכות.
מתפשטת לה הדממה
דממה שאתה לעולם לא תשמע. |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.