אם תתאהבי בי,
לא תצטרכי לתת לי לטעום מדמך הרומנטי-מתקתק
הרי זה מה שאני אעשה כשאני אגלה את דם בתולייך...
חלום ארגמני
וטעם בוקר בוגדני
הם תמצית ימייך
אז אקבור אותך אל תוך השאול,
לא לפני שאשתין אל תוך ארובות ענייך הנאלחות,
ובשביל עוד קצת קסם שחור
אנגב את שאריותי על ישבנך החולמני.
אם תתאהבי בי,
תצטרכי לחטוף שמונים מלקות,
בכל מקום ובכל איזור
כדי שאוכל לשמוע אותך צורחת את שמי בקולי קולות.
ואת, כל כך יפה וכל כך לבנה,
אוחזת בשמלתך הדהויה והבהירה
בידך הפצועה,
ובאמצע שמלתך, במקום נפח של התבגרות,
צמח לו שם כתם של דם בתולות.